-"למה את כל כך מתעקשת על כחול לבן ? " – שואלים אותי חברי.
החלטה זו הובילה אותי לצרוך את כל השירותים כאן בארץ, לחפש ספקים טובים ואמינים בסביבה.
החלטתי אז זה מתוך הרצון אמיתי ליצור משהו ייחודי שמחובר לישראל. מתוך חשיבה מעמיקה וערכית החלטתי שאעדיף לתת פרנסה לעסקים שנמצאים כאן.
היום לקנות תוצר מקומית נהיה יותר ויותר פופולרי, בכל מקום מעודדים אותנו לקנות כחול לבן.
אבל לא פופולרי לדבר על המחיר שמשלמים העסקים שעובדים עם ספקים מקומיים.
כל מוצרי "ישראל הקסומה" הם תוצרת ישראל, הכל נעשה כאן בארץ :
אני מדפיסה את הספרים בבית דפוס במבואות הגלבוע, על המיתוג עובדת מעצבת מוכשת ממצפה רמון, האתר שלי מאוחסן בישראל בupress ומשלוחים עושה לי חברת שילוח סמרט מוב הממוקמת בשדרות.
ידעתי שאשלם על כך מחיר, אבל לא הבנתי עד הסוף עד כמה הוא יהיה גבוה.
לפני כמה חודשים האתר שלי נפרץ ע"י אירנים.
הם הרסו את האתר (באותו זמן היו פריצות למאות אתרים שמאוחסנים בישראל) ונדרשו לי שעות רבות כדי לשקם .
הרבה משאבים ושעות של עבודה הלכו לאיבוד, שלא נדבר על התדמית והמוניטין של האתר.
"למה את כל כך מתעקשת?
יותר טוב ונוח לאחסן בחו"ל, פחות סיכוי לפריצות. תעבירי לאחסון את האתר שלך לספק בחו"ל , יהיה יותר בטוח " – שאלו חברים בסוף השבוע.
למה באמת אני מתעקשת ?- האם אני אדם עקשן ?
אולי כן, אם תשאלו את בעלי, הוא בטח יסכים 😊.
אבל זה המחיר שאני מוכנה לשם על הערכים שחשובים לי אישית.
כי בעיני, לקנות כחול לבן אמיתי זה לא רק לקנות עגבניות ופרחים לשבת.
זה גם לשמור את האתר אצל ספק ישראלי גם אחרי שפרצו עליו,
זה לשלם 2 ₪ יותר להדפסת כל ספר (כשמדפיסים באלפים זה מצטבר לסכום מכובד) ולדעת שתמכת במפעל בפרפריה.
אני מתעקשת, גם בקורונה וגם אחריה, לעשות מוצרים כחול לבן ואף האקר אירני לא יזיז אותי מההחלטה לעזור בדרכי לעסקים ישראליים.
